top of page
19 ביולי 2019
זמן קריאה 1 דקות

אקסס בארס

המקום הזה שאנו נותנים לילדים לבטא את עצמם מבלי לשפוט מבלי לבקר, רק לתת להם להוציא לשחרר ולהיות.


כשאנו חוסמים מהם זאת ונותנים להם לספוג שפיטה וביקורת - כאב שלא באמת שייך להם כמבוגרים -

הגוף שלהם, שלנו יבקש להוציא זאת ממנו, הגוף יאותת והגוף שלנו

סופר חכם ימצא דרכים תאמינו לי ולא תמיד דרכים נעימות. ואם אין לנו כלים לעשות זאת מה יקרה? יופיע כאב כרוני שיחייב אותנו לתת תשומת לב ולשנות רגש אמונה ותודעה. זה תהליך, אין נוסחת קסם, יש דרך שתאפשר יותר קלילות, שמחה,

חיבור לגוף ושינוי תודעה ואז החיים טובים. חוזרת כרגע מאישה בת 40 שסובלות ב-10 השנים האחרונות מכאבים כרוניים.

אחרי סשן אחד הרגישה ריחוף, שחרור, הקלה. הגוף שלה סיפר סיפור לא קל סיפור של שושלת משפחתית שלקחה על עצמה אחרי סשן אחד של בארס משהו שם השתחרר ונפתח ומה עוד אפשרי?


 
 
 

תגובות


bottom of page